04/10/2026
אני כנראה כבר לא יודעת לראות עץ תפוחים כמו בן אדם רגיל.
כשהגעתי לחניית הבית שבו אני מתארחת, חיכו לי שם עצי תפוח עמוסים בפרי.
כל עץ בגוון פרי אחר.
אדומים, ירוקים, צהבהבים, ורדרדים.
המון פרי, יופי מטורף, ממש שפע תלוי על הענפים.
אבל אני?
לא ראיתי רק תפוחים.
ראיתי מרמלדה.
ראיתי סוכריות ג׳לי.
ראיתי קריסטלים מתוקים.
ראיתי לדר תפוחים.
ראיתי ריבה.
וכמובן, ראיתי עוגת תפוחים חמה.
ככה זה אחרי שנים בעולם הממתקים.
את רואה פרי — והמוח כבר מפרק אותו לטעמים, מרקמים, טמפרטורות ורעיונות.
כמה סוכר?
כמה פקטין?כמה גלטין?ואולי אגר-אגר?
לבשל?
לייבש?
לצמצם?
להפוך לג׳לי?
מה לגבי מרשמלו?
קרמל תפוחיםל?
מבחינתי, זה לא היה עץ ליד החנייה.
זו הייתה מעבדת ממתקים שלמה שגדלה על ענפים.
ועכשיו אני באמת סקרנית:
מה הדבר הראשון שאתם הייתם מכינים מכל השפע הזה?
