29/08/2026
טוב, לקח לי כמעט חודש להתאושש ולהגיע לפוסט הזה.. אבל בהתחשב בזה שלקח לי בערך שנתיים לחזור לאפות, אני חושבת שמדובר בשיפור משמעותי 😂
אי שם בפוסט הקודם סיפרתי שאני מחכה לפרויקט אחד גדול ומרגש במיוחד.. בופה הקינוחים למסיבת האירוסין של אחי.
אז הוא הגיע. ואני, כמובן ניגשתי אליו בצורה מאוד רגועה, מחושבת ומידתית. כלומר, הכנתי קינוחים לגדוד 😂
בתכנון שלי זה אפילו נשמע די פשוט: כמה קינוחים, כמה פטיפורים, קצת שוקולד, פירות, לסדר הכל יפה ושלום.
בפועל עבדתי כמעט יומיים ברצף (בנוסף לשני סופ״שים של הכנות מקדימות), ועצרתי בערך שעה וחצי לפני שהאירוע התחיל 😅 כי מסתבר שלשלב משרה מלאה עם החלטה להכין לבד בופה שלם לאירוע משפחתי זה קצת פחות פשוט ממה שדמיינתי.
ומה שאתם רואים בתמונות? זה בערך שליש ממה שהוכן בפועל 🤦🏻♀️🤣
במשך כמעט שבוע אחרי האירוע כל מי שפגש אותי יצא עם קופסה. חלק מהאורחים לקחו הביתה, חברים קיבלו משלוחים, אנשים בעבודה שלי ושלו זכו בטעימות, גם צוות המסעדה קיבל את חלקו, ובשלב מסוים פשוט התחלתי לחלק קינוחים לכל מי שנקלע לדרכי 😂
אבל אחרי תקופה כל כך ארוכה שבה כמעט ולא אפיתי, היה משהו ממש כיפי בלחזור פתאום למטבח ולייצר כמויות כמו פעם 😍 רק כדי לגלות שגם הנטייה שלי להגזים בכמויות נשארה בדיוק כפי שהייתה 😂
אז הנה, באיחור אופנתי של כמעט חודש.. קצת מהבופה של דומיאנה וחסון 💚
100% טבעוני, 100% עבודת יד וככל הנראה 300% הרבה יותר קינוחים ממה שהיה צריך 😆
