בודגוב, אומן, מעבד ומלחין - שמעורב ומשפיע בהתהוותו של הרוק הישראלי משנות ה-70 ועד היום- שותף בתעשיית המוסיקה הישראלית בשלושת העשורים האחרונים והינו אחד המוסיקאים ומנגני הגיטרה המובילים והמשפיעים בארץ. הוא לקח חלק בעיבוד ובנגינה באלפי אלבומים שנעשו בארץ עם מיטב האומנים.
שמוליק בודגוב נולד בשנת 1955 בתל-אביב, ובה עברו עליו שנות ילדותו ונעוריו, בבית שהמוזיקה הייתה המוקד סביבו התלכדה המשפחה. אביו יום-טוב בודגוב היה אחד מנגני הטאר (כלי נגינה פרסי) המחוננים בישראל. בגיל צעיר מאד בלט שמוליק בודגוב בכישרונו המוזיקלי יוצא הדופן, וכבר בגיל עשר החליט שמוליק להתמסר באופן מלא ורציני ללימוד הנגינה בגיטרה. את הגיטרה הראשונה שלו קנה בודגוב במאמצים רבים, מכספי שכר עבודה מעבודות מזדמנות לאחר שעות הלימודים.
השנה היא 1969 – גל להקות הקצב הראשונות שוטף את ישראל. שמוליק בודגוב, אז בן 14, היה חבר בלהקת 'המחשבות', שהופיעה במועדוני הרוק הראשונים ברחבי הארץ.
הלהקה ניגנה ככל הלהקות באותה התקופה, גרסאות-כיסוי של להקות רוק כמו: לד-זפלין, דיפ-פרפל, הקצפת וג'ימי הנדריקס, ואחרים. למעשה צמח בודגוב ב'תור הזהב' של הרוק בעולם.
בשנת 1971 - שש-עשרה מלאו לנער בודגוב – ואוזנו של מפיק העל חיים סבן צדה את צליל הגיטרה הייחודי של שמוליק בודגוב. למעשה – גילה סבן את בודגוב וצירף אותו ללהקת הצ'רצ'ילים. ומרגע זה פרצה הקריירה המקצועית שלו, ארוכת-השנים.
מגיל 16 ועד לגיוסו לשירות צבאי בלהקת השריון, ניגן שמוליק בודגוב עם להקת הצ'רצ'ילים ואריק איינשטיין.
עם שחרורו הצטרף שמוליק בודגוב ללהקת "ששת" שהייתה להקה יוצאת דופן בנוף המוזיקה הישראלי. ניסיון שהקדים את זמנו לשלב בין עולמות מוסיקליים מגוונים: צליל ישראלי עממי, מוסיקה בלקנית, ג'אז ורוק. בלהקת "ששת" הכיר שמוליק את המתופף המחונן איקי לוי, אשר לימים יהפוך למוזיקאי בעל-שם עולמי.
המפגש בין בודגוב לאיקי לוי, שיתוף פעולה מוזיקלי וקשר חברי שנמשך עד עצם היום הזה, קשר חוצה עולם.
היכרות זו הולידה הוליד בשנת 1978 את להקת "ברוש" – שיש רבים הסוברים כי הייתה הלהקה הטובה ביותר בישראל. להקת ברוש התחברה לאריאל זילבר, ויחדיו הוציאו אלבום ומופע משותף ('פעם הייתי ילד קטן'). הלהקה זכתה לפרסום נרחב בתוכנית הטלוויזיה המיתולוגית "זהו זה".
במסגרת פועלה המוזיקלי בתוכנית הטלוויזיה 'זהו זה' בין השנים 1978 – 1988, מיצבה להקת "ברוש" את מקומה בצמרת הלהקות בארץ כלהקה הבולטת ביותר.
הלהקה יצרה חומרים מקוריים וניגנה אותם, בשידור חי. "זהו זה" זכתה לפופולאריות רבה בקרב הקהל ולהקת "ברוש" הצליחה לקבוע רף חדש נושא הופעות חיות בטלוויזיה הישראלית. בשנת 1988 התפרקה להקת "ברוש" עם סיומה של התוכנית "זהו זה", וכל אחד מחברי הלהקה פנה לדרכו.
מאז ליווה בודגוב בהופעות כמעט את כל אומני ישראל לסוגיהם - ביניהם: צביקה פיק , שלמה ארצי, מתי כספי וריקי גל, יהודית רביץ, נורית גלרון, קורין אלאל,אתי אנקרי ,ריטה ורמי קליינשטיין, יגאל בשן, רותי נבון. בודגוב ניגן באלפי אלבומים ואף הפיק מספר אלבומים מוזיקליים. האלבום הבולט ביותר שהפיק היה אלבומם הראשון של להקת "היהודים. הקלטות הגיטרות של היהודים
בשנת 1998 הוענק לו "פרס סולו", היוקרתי, שמוענק ע"י איגוד המוסיקאים, בעבור פועלו ותרומתו במשך שנים למוסיקה הישראלית. את הפרס הגיש לו הזמר והמלחין רמי קליינשטיין שעובד עימו שנים ארוכות, הן על הבמה והן באלבומיו .
בודגוב אינו קופא על שמריו. הוא ממשיך להתפתח מבחינה מוסיקאלית ומשכלל את יכולותיו הרבות ואת אופן נגינתו. הוא מתעדכן בכל תנועה חדשה שהמוסיקה מביאה עימה ונגינתו מאופיינת בצליל חם, עשיר וייחודי רק לו.
כאומן ונגן גיטרה תמיד חיפש את הצליל המושלם. לעיתים נדרש היה לנסוע לקצות תבל לתור אחר מפעלי גיטרות ייחודיים שייצרו לו גיטרה לפי דרישותיו. במהלך דרכו המקצועית, צבר בודגוב ידע רב בבניית גיטרות, הוא התוודע לתהליך בחירת העצים המתאימים, וקשר קשרים עם יצרני כלי נגינה מהטובים בעולם. קשרים אלו הובילו את בודגוב לממש חלום ישן - ייצור גיטרות לפי דרישותיו המקצועיות הגבוהות ושיווקן לציבור הרחב. גיטרות 'בודגוב' מיוצרות במפעלים הטובים בעולם - מפעלים המייצרים גם את מותגי הגיטרות הידועים בעולם.
למימוש חלום זה הוקם בית בעל אופי מיוחד בשכונת מונטיפיורי בתל אביב, בית זה עוצב בסגנון חם ומיוחד בשונה מהסטנדרט הקיים בארץ לרווחת המוסיקאים.
בית זה יקיים פעילות ייחודית לנוער שוחר מוסיקה. כמו-כן סדנאות מיוחדות למטרת התמקצעות נגינה בהרכבים מוזיקליים. לאחרונה נבחר בודגוב לייצג את נגני ישראל באנציקלופדיה 2000 מהוצאת קמחי תחת הערך 'הגיטרה'.
בנוסף לייצור הגיטרות בודגוב התמחה עם השנים בייצור תופים ואביזרים לכל כלי הנגינה, ובכך הצליח להביא לשינוי רחב מימדים במחירי השוק בארץ, ולהביא את הזכות לרכוש כלי נגינה במחירים שיתאימו לכל אדם.
החזון של בודגוב הוא להשריש את אהבתו למוזיקה בכמה שיותר אנשים, ולהחזיר את המוזיקה הטובה של פעם אלינו, לארץ ישראל.
